לרון נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

התובע הגיש תביעה להשבת סך של 210 ₪ שגבתה הנתבעת חברת הוט בגין דמי ניתוק לאחר שהתובע ביקש להתנתק מהמנוי בהוט לפני תום תקופת ההתקשרות.

התובע טען שגבייה זו נעשתה שלא כדין , ומאחר והכספים לא הושבו מיידית תבע התובע בכתב תביעתו סך של 500 ₪ . לפני הגשת כתב ההגנה הסכימה הנתבעת להגיע להסדר פשרה עם התובע ,עפ"י הסדר זה היתה מוכנה הנתבעת לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 500 ₪. ולכן, ביום 9.8.09 שלחה הודעת פקס לביהמ"ש כבקשה לדחיית התביעה אשר התובע נחזה להיות חתום עליה. ביהמ"ש אישר את הבקשה ודחה את התביעה. מייד ובסמוך לכך, התקבלה בקשה מטעם התובע לבטל את פסק הדין הדוחה את התביעה, מאחר ולטענת התובע הסכם הפשרה מעולם לא נחתם על ידו. המחלוקת בין הצדדים היתה מועד התשלום של סכום הפשרה, התובע ביקש את סכום הפשרה, שאיננו למעשה פשרה אלא מלוא סכום התביעה, יגיע לידיו מייד לאחר החתימה, בעוד שהנתבעת ביקשה לשלמו כמקובל בתוך 21 יום מאישור הסכם הפשרה.

לאחר שהובהר לי כי התובע לא חתם על הסכם הפשרה, וכי הבקשה נשלחה מתוך טעות משרדית, הוריתי על ביטול פסק הדין והוריתי לנתבעת להגיש כתב הגנה. בין לבין, ביקש התובע להגדיל את סכום התביעה לסך של 1,000 ₪.

מבלי להיכנס לגופו של עניין, הסכימה הנתבעת לחזור להסכם הפשרה המקורי, ואני סבורה שהסכם פשרה זה הינו הגון והולם בנסיבות העניין. אני לא סבורה שיש מקום לפסוק 1,000 ₪ על החזר של 210 ₪. צריכה להיות פרופורציה בין סכום ההחזר גם שהוא נתבע שלא כדין לבין סכום הפיצוי, בייחוד כשאין מדובר אלא בהפרש של כשנה וחצי מיום הגבייה.

לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת תשיב לתובע סך של 500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

אין צו להוצאות נוספות מאחר וסכום הפיצוי כולל בתוכו את רכיב ההוצאות.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תש"ע, 28/01/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: